אם אזור מסוים בגוף כואב, בין אם אלו סיבי שריר קרועים, גיד מתוח, שרירים תפוסים ודלקות, חימום האזור יתרום באופן משמעותי לריפוי. החום מרחיב את כלי הדם ונותן לגוף אפשרות להזרים מספיק דם. אפשר לדמות את הדם לרכב אספקה שמביא איתו חמצן (התרופה הכי טובה לאזור הפגוע), וכשהוא עוזב, הוא מעמיס פסולת ורעלנים שנוצרי במקום הפגוע ומסלק אותם משם. זרימת דם מואצת תאפשר לגוף לרפא את האזור הפגוע.
אפשר לחמם בעזרת מקלחת חמה, לבוש חם, כריות חימום, משחות מחממות או מוקסות (נרות חימום שמצמידים לאזור הכואב).
בפציעות ספורט (מתיחה או קריעה של סיבי שריר, גידים, רצועות וכו’) יש נטייה לקרר מיד את מקום הפציעה בעזרת קרח. הקרח מקפיא את תאי העצב, כך שתחושת הכאב שהעצבים משדרים למח פוחתת, פעולת הקירור אכן גורמת להפחתת תחושת הכאב… אבל! שימו לב! היא אינה תורמת לריפוי! אפילו להיפך, היא מעכבת ריפוי. אסביר: בעת פציעה, הגוף מזרים דם בצורה מואצת לאזור הפגוע בכדי לספק חמצן ולסלק רעלנים וחומרי פסולת. פעולה זו היא בעצם פעולת הריפוי של הגוף. הקרח, בנוסף להקפאת תאי העצב, גם מכווץ כלי דם ומונע מהגוף להזרים דם וחמצן ולסלק את הרעלנים מהאזור הפגוע.
לכן, אני ממליץ בזמן פציעת ספורט להשתמש בקרח לזמן קצר מאוד (במידה והכאב בלתי נסבל) ולהשתמש בחום כדי לאפשר לגוף להתחיל את תהליך הריפוי העצמי שלו.
